מצב בו העפעף העליון פתוח יתר על המידה כך שנחשף הלובן בין העפעף לקשתית. המראה המתקבל אינו רצוי ואינו טבעי. למעט ההפרעה הקוסמטית העין חשופה יותר ויכולה לסבול ממצב של עין יבשה. הסיבה השכיחה ביותר להופעת מצב זה היא פעילות יתר של בלוטת המגן (טירואיד). אולם ישנן סיבות רבות נוספות נדירות הרבה יותר, בינהן אפשר למנות צלקות לאחר טראומה, לאחר שיתוק עצב הפנים, תיקון יתר לאחר ניתוח הרמת עפעפיים, מחלת כבד כרונית, יתר לחץ תוך גולגלתי מוגבר ועוד. אצל חולים בהם מופיע משיכת יתר של העפעף ניתן לטפל על ידי מתן זריקת בוטוקס לשרירים המרימים את העפעף. הבוטוקס נותן הקלה זמנית בלבד למספר חודשים, כמו כן ניתן להקל זמנית על ידי העברת תפרים ביו העפעף העליון לתחתון שיצמצמו את שטח העין. פעולה זו מבוצעת בעיקר לחולים הסובלים מיובש קשה של הקרנית. הפתרון האופטימלי הנו ניתוח בו מחלישים את אחד משני השרירים המרימים את העפעף , שריר המולר או השריר הלבטור. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית.
לפני אחרי
