מבנה מערכת ייצור הדמעות

הדמעות מתפזרות באופן אחיד על פני שטח העין ע"י תנועת המצמוץ של העפעפיים. הן נקוות לאורך העפעף בשכבה דקה ותנועת המצמוץ דוחקת אותן לכוון זווית העין הסמוכה לאף, שם מצויי פתח זעיר בקוטר ראש סיכה (נקב) הקרוי פונקטום. קיימים שני נקבים כאלו בכל עין, האחד בעפעף התחתון ושני בעפעף העליון. פתח הפונקטום מהווה את הכניסה למערכת ניקוז הדמעות. משם זורמות הדמעות בשתי צינוריות דקיקות הקריות קנליקולוס, אחת בכל עפעף. קוטר הקנליקולוס פחות ממילימטר ומכאן שמו בלועזית – צינור קטן. הקנליקולוס העליון והתחתון מתאחדים לקנליקולוס משותף אשר נשפך אל תוך שק הדמעות. שק הדמעות רחב יותר מהקנליקולוס – קוטרו מספר מילימטרים והוא ממוקם בין זווית העין הפנימית לגשר האף. שק הדמעות אוגר כמות מסוימת של דמעות. שרירי המצמוץ המקיפים את שק הדמעות סוחטים את שק הדמעות ומרוקנים אותו לכיוון האף דרך תעלת הדמעות שהיא תעלה מצופה רירית העוברת בתוך העצם. הדמעות המגיעות לאף ממשיכות לגרון ונבלעות יחד עם הרוק. זו הסיבה שמזמן בכי רגישים טעם מלוח וזו הסיבה שכשמטפטפים טיפות עיניים חשים בטעם מר.

במערכת ניקוז הדמעות יש סדרה של מסתמים חד כיווניים הדואגים לכך שהדמעות יזרמו כל הזמן בכיוון הנכון – מהעין אל האף ולא להיהפך.

תפקיד הדמעות:

לדמעות יש מספר תפקידים חשובים מאד בשמירה על עין בריאה ועל ראיה טובה: תפקידן העיקרי של הדמעות הוא לשמור על לחות העין. בעין שאינה לחה מספיק נוצר יובש בעין היוצר פגמים קטנים בשלמות הציפוי החיצוני של הקרנית הקרוי אפיתל הקרנית. פגמים אלה גורמים לתחושת צריבה, כאב ואי נוחות ומתבטאים במראה של עין אדומה. פגמים קטנים אלה המכונים בשפה מקצועית "פונקטטה" ונוכחותם פוגמת גם באיכות הראיה. על מנת לראות טוב יש צורך בשכבת דמעות אחידה וחלקה על פני הקרנית, שכבה זו משתתפת במיקוד האור על פני רשתית העין ומאפשרת ראיה ברורה. עם שכבת הדמעות איננה אחידה הראיה עשויה לטשטש.

לדמעות תפקיד חשוב ביותר בהגנה גם בהגנה על העין מפני אבק לכלוך, רעלים וחיידקים. אלו נשטפים באופן מתמיד על ידי הדמעות מפני השטח של העין. הדמעות גם מכילות חומרים שונים של מערכת החיסון (כולל נוגדנים) המונעים זיהום של העין.

תפקיד חשוב של הדמעות קשור בהפרשתן המוגברת בזמן התרגשות, צער, שמחה, ואמפתיה – אבני היסוד של הבעת רגשות אנושית.

הסיבות לדמעת הינן רבות ומגוונות, השכיחות שבהן כוללות:

עין יבשה (שבאופן פרדוקסלי גורמת לדמעת). דלקות של העפעפיים (בלפריטיס). מחלות הקשורות ברפיון של העפעפיים כגון אקטרופיון (שפת עפעף הפונה החוצה) או אנטרופיון (שפת עפעף הפונה פנימה) ובמיעוט המקרים חסימה בדרכי הניקוז של הדמעות.

בכדי לטפל בדמעת יש ראשית לברר את הסיבה לדמעת. הבירור יכול לכלול, בדיקת עיניים, בדיקת כמות ואיכות הדמעות באמצעים שונים ושטיפת דרכי דמעות – בדיקה המבוצעת במרפאה בעזרת צינורית זעירה. רק לאחר קביעת הגורם הספציפי לדמעת ניתן להחליט על הטיפול הראוי. הטיפול יכול לכלול, טיפות שונות ומשחות למחלות העיניים השונות, מתיחת עפעפיים במקרה של רפיון או ניתוח לפתיחת דרכי דמעות במקרה של חסימה.